בית דין רבני או בית משפט למשפחה?

לבימ"ש למשפחה ולביה"ד הרבני (כמו גם לביה"ד השרעי), סמכות שיפוט מקבילה בעניני המעמד האישי.
הסמכות לכאן או לכאן נקבעת ב"מרוץ סמכויות" שהמנצח בו הוא הצד שהקדים ופתח תיק. (לענין זה קובעים היום ואפילו שעת הגשת התביעה). על מנת לתפוס סמכות בבי"ד רבני יש ל"כרוך" לתביעת גרושין את שאר התביעות.
יודגש, כי את ענין מזונות הילדים לא ניתן לכרוך, והילדים תמיד חופשיים להגיש תביעתם בבימ"ש למשפחה.
הדעה הרווחת היא, כי לאשה עדיף תמיד לפנות לבימ"ש למשפחה ואילו לבעל עדיף לפנות לביה"ד הרבני. הנחה זו אינה נכונה בכל מצב. על מנת לבדוק מהי הערכאה הכדאית יותר, על הצדדים לבדוק מה בדיוק הם מעונינים לתבוע ומה ברצונם להשיג.
בדרך כלל, רמת המזונות הנפסקת בבתי הדין נמוכה מזו הנפסקת בבתי המשפט למשפחה. לכלל זה יש יוצאים מן הכלל.
גם בתביעה לחלוקת רכוש יש יתרון מה לבעל על האשה, אולם באחרונה, גם בתי הדין הרבניים מחילים את חוקי מדינת ישראל, וברוב המקרים התוצאה הסופית דומה.
באשר למדור: לעיתים עדיף לאשה שפרוק השיתוף יתנהל בבית הדין הרבני, וזאת מאחר ובית הדין בניגוד לבית המשפט למשפחה, נותן משקל לרצונה של האשה להישאר בדירת מגוריה ולא לעבור לדירה חלופית ("מדור ספציפי"), על פי הכלל לפיו מעבר לדירה שכורה הינה מעבר "מנווה טוב לנווה רע".
כשמדובר בצווי עיכוב יציאה מהארץ לבעל, בענין זה ידם של בתי הדין קלה יותר מחשש לעגינות האשה. יחד עם זאת אין בעיה לקבל מבית משפט למשפחה צו עיכוב נגד בעל לצורך הבטחת תשלום מזונות עתידיים. במקרה זה יוכל הבעל לצאת אם ימציא ערבים או ערבויות לתשלום המזונות.
באשר לצווי הגנה, אלה נמצאים בסמכות ייחודית של בית המשפט למשפחה. תביעה למדור שקט לעומת זאת (תביעה המקנה צו המונע כניסת הבעל לדירה) נמצאת בסמכות מקבילה של שתי הערכאות.
סיכום: בכל מקרה כדאי להיוועץ עם עורך דין על פי הנסיבות הספציפיות של המקרה, כדי להחליט להיכן כדאי להפנות את התביעה. ומשהוגשה תביעה על ידי בן הזוג, כדי לבדוק אם בן הזוג אכן רכש סמכות שיפוט או שניתן עדיין להעביר את התיק לערכאה נוחה יותר